לנגר סוכנויות בע"מ נ' מדינת ישראל רשות המיסים- אגף המכס

פסק דין

העובדות

1.התובעת היא חברה העוסקת בין היתר ברכישת חלקים וציוד לרכב ובתיקון מחשבי רכב.

עניינה של התביעה שבפני במחשבי רכב וחלקי רכב שיובאו על ידי התובעת ממדינות שונות לישראל במועדים שונים בין השנים 2003-2006. הנתבעת דחתה את הסיווג שעליו הצהירה התובעת למוצרים אלה והוציאה לתובעת דרישה לתשלום גרעונות מס קניה. התובעת חולקת על דרישה זו ולטענתה הטובין שייבאה אינם חייבים בתשלום מס נוסף.

2.התביעה נוגעת לשני סוגים של פריטים. הסוג האחד הוא מחשבי רכב (להלן גם: המחשבים). טענתה העיקרית של התובעת בנוגע למחשבים היא שאין מדובר בייבוא העומד בפני עצמו אלא בטובין מוחזרים, כאשר המחשבים יוצאו לחו"ל ל"מדינות אמנה" כשהם תקולים, תוקנו והוחזרו לישראל מתוקנים תוך תקופה של פחות מחמש שנים. לפיכך, לטענת התובעת, יש לסווג את המחשבים תחת פריט 810 לצו תעריף המכס ומס קניה, הפטור מתשלום מכס ומס קניה. לטענת הנתבעת לא הוכח כי המחשבים שיובאו זכאים לסיווג כזה.

3.סוג נוסף של פריטים שסיווגם שנוי במחלוקת הוא חיישני חמצן לרכב. התובעת טוענת כי יש לסווג את החיישנים כמכשירים לאנליזה של גז, וככאלה הם פטורים ממס. הנתבעת חולקת על סיווג זה.

4.התובעת טוענת כי יש להחיל עליה את סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר) התשכ"ח-1968 (להלן: חוק מיסים עקיפים). הנתבעת חולקת גם על טענה זו.

סיווג מחשבי הרכב

הבסיס הנורמטיבי

5.סעיף 153 לפקודת המכס קובע פטור לטובין שיוצאו מישראל וחזרו אליה, כדלקמן:

"טובין, בין שנעשו או יוצרו בישראל ובין שלא בישראל, והם לפי סוגם או הגדרם מעין הטובין שמכס חל עליהם, והטובין יוצאו מישראל וחזרו ויובאו אליה ונרשמו לשימוש בה, והוכח להנחת דעתו של המנהל שהמכס או הבלו שניתן להטיל אותם על אותם טובין לפני ייצואם שולם כהלכה, בין לפני הייצוא ובין לאחריו ולא ניתן הישבון עליו בשעת הייצוא או שהישבון שניתן עליו הוחזר למנהל, ינהגו בהם כך:

......

(2) אם הטובין בשעה שנרשמו לשימוש בישראל לאחר שהוחזרו אליה היו לפי סוגם או הגדרם טובין החבים במס לפי הערך, ואם הוכח עוד, כאמור, כי בחוץ לארץ חל בטובין אלה תהליך של תיקון, חידוש או שיפור, אלא שלא חל כל שינוי בצורתם או בתכנותם, יהיו הטובין חבים במכס כאילו כל ערכם הוא כשיעור השבח..."

6.פרט 810 לתעריף המכס (להלן: פרט 810) קובע כי

"טובין שיוצאו מישראל ושהמכס שניתן היה להטיל עליהם לפני ייצואם שולם או שלא היו חייבים מכס לפני ייצואם והם הוחזרו לישראל לא יאוחר מחמש שנים לאחר ייצואם או לאחר תקופה ארוכה יותר שאושרה על יד המנהל, אם נתמלאו תנאים אלה...."

בענייננו מבקשת התובעת להסתמך על החלופה שבסעיף 810-1026, החל על:

"טובין שיוצאו לאחת ממדינות הקהילה או לקנדה והוחזרו ישירות מארצות אלה".

עמדת התובעת עובר לבדיקת המכס והגשת התביעה

7.אין מחלוקת על כך שהטובין לא סווגו מלכתחילה כטובין שיוצאו והוחזרו לישראל. ברשימוני הייבוא שהוצאו בגין ייבוא המחשבים בתקופה הרלוונטית, התובעת סיווגה את המחשבים תחת לא פחות מתשעה (!) פריטים שונים בתעריף המכס, שאף אחד מהם איננו תחת פרט 810. מדובר בסיווגים שונים, שהמשותף לכולם הוא מתן פטור ממס לטובין המיובאים. למעשה, הטענה בדבר תחולת סעיף 810 והיותם של המחשבים טובין שיוצאו מישראל עלתה רק לאחר שהנתבעת הוציאה לתובעת הודעת גירעון והתובעת נדרשה לשלם את המס (סעיף 4 לתצהיר עמוס גודלמן).

8.כל אחת מעובדות אלו כשלעצמה מעוררת חשש בנוגע לאמיתות הצהרותיה של התובעת: הייבוא של טובין במעמד שונה חתחת תשעה סיווגים שונים, העובדה שכל הסיווגים שנבחרו היו פטורים ממס, והעלאת הטענה בדבר חזרת המחשבים מתיקון רק לאחר בדיקת הנתבעת והוצאת הודעת הגרעון.